<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות כ"ג</h1>
<h2>דף קלח:</h2>
ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן אבל לא במזומן כאשר אכתוב כך פשוט. שלוח הקן בארץ ובחוצ' לארץ בזמן שבית המקדש קיים או אינו קיים. בחולין אבל לא במוקדשין. שלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף. ונוהג בשאינו מזומן כגון אווזין ותרנגולי' שהלכו ליער ונעשו מדבריות וכל שכן עופות מדבריות, ואינו נוהג במזומן ששבית כגון אווזים ותרנגולים ויוני הדורסיאות כלומר בני גדול שנתגדלו בבית.
עוף טמא פטור. עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור פטור וכן בהפך.
<h2>דף קלט:</h2>
ואינו חייב לחזר אחר מצוה זו אלא אם כן מצאו דרך מקרה. וחייב אפילו לא ימצא שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת שחייב לשלח בכל מקום בין רשות היחיד כגון פרדס שאינו משתמר בין רשות הרבים כגון בורות שיחין ומערו' ובלבד שלא יהיה משתמר. וכן חייב ביוני שובך ויוני עליה. ובחורי החומה והמגדל, ומוצא קן על אילן שהולך בים. וכן על ראש האדם, אבל עוף הפורח פטור.
ואווזים ותרנגולים שקננו בפרדס מיירי שבאו מן העולם וקננו שם אבל אם נתנם שם לדעת פטור מלשלח דמזומן הו', ואם מרדו וברחו למקו' שאינו משתמ' מתיאש מהן ואינו מזומן פשוט.
<h2>דף קמ.</h2>
ועוד פשוט אם טרפה חייב לשלח, בצים טרפות פטור כל זה פשוט ומוכח בחולין.
<h2>דף קמ:</h2>
אם מטלית חוצצת בין האם והביצים או הבנים, או נוצה, או ביצים מוזרות חוצצין, או שני סדרי ביצים יפות ודעתו על התחתונים והיו עליונים חציצה, או זכר על גבי ביצים ונקבה על גבי זכר, כל אלו עלו בתיקו וחיי' לשלח מספק.
קורא הוא עוף הנקרא פירדיץ ומנהגו לרבוץ על גבי ביצים אחרים, וגם הקורא זכר מנהגו לרבוץ על גבי בצים שלו, ואם מצא קורא זכר על גבי ביצים שלו פטור, וה"ה זכר דעלמא על ביצים של מינו וכל שכן על מין אחר, אבל קורא נקבה על ביצים אחרים נראה מתוך דברי רי"ף שפטור, ורוב הפוסקים דחייב. וזה הקורא שכתבתי אי אפשר להיות עוף הנקר' קוקיליו כמו שפירשו קצת המפרשים קורא דגר ולא ילד, כי הוא עוף טמא ופשוט לכולי עלמא שפטור בין זכר בין נקבה כמו שכתבתי למעלה [קל"ח ע"ב]. והרמב"ם כתב שכל נקבה שרובצת על ביצים שאינם מינה חייב לשלח ואינו לוקה.
שלוח הקן שאמרה תורה שלח תשלח את האם אינו נוהג אלא בנקבות ולא בזכרים כלומר אם מצא האם רובצת על אפרוחים או על הביצים חייב לשלח האם אבל אם מצא האב רובץ עליהם אינו חיי' לשלחו.
היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אבל אין נוגעות או שנוגעות מן הצד פטור. היתה יושבת על ב' בדי אילן בד מכאן ובד מכאן סומכת גופה ואינה נוגעת בקן רואין אם כשתשמט מהבדין תפול על הקן חייב. היתה יושבת בין הביצים או אפרוחים כלומר ביצה מכאן וביצה מכאן אפילו נוגעות בהן פטור, על גביהן חייב פשוט אין שם אלא אפרוח א' או ביצה אחת חייב כמו שכתבתי. מצא אפרוחים מפריחים שאין צריכי' לאמן או ביצים מוזרות פטור מלשלח פשוט.
<h2>דף קמא.</h2>
שלחה וחזרה אפילו כמה פעמים חייב לשלח. אמר הריני משלח הבנים ונוטל האם חייב. נטל בנים והחזירם לקן וחזרה האם עליהם פטור פשוט.
נטל האם על הבנים משלח ואינו לוקה. וכן כל מצות לא תעשה שנתק לעשה כגון זה שאמר לא תקח ואם תקח שלח והיה פטור פשוט, ובמכו'.
<h2>דף קמא:</h2>
ומשלחה בכדי שתצא מתחת ידו, ואם יכו' ללקחה אחר כך מותר. וצריך לשלחה בכנפים כלומר שלא תמרוט בכנפיה בענין שלא תוכל לפרוח. ואם מרט כנפיה יגדלם ואחר כך ישלחנה. ומכין אותו מכת מרדות מדרבנן.
ויוני שובך ועליה מיירי שלא עמד' האם מעל הביצים דכל היכא דאיהו לא מצי זכי חצרו נמי לא זכי ליה אבל עמדה זכתה לו חצרו וקרי ביה כי יקרא קן צפור פרט למזומן דחצרו קונה לו שלא מדעתו.
<h2>דף קמב.</h2>
ולא יטול האם על הבנים אפי' לטהר המצורע ולא בשביל שום מצוה פשוט.
